נכתב ע״י
יצחק מדן ראיונות עם רעיונות יועץ זהב
וידיאו-פודקאסטים, נטוורקינג, מאמן לגיל השלישי
בשנים האחרונות אני עוסק 1. במציאת פתרונות פרנסה לגיל השלישי כולל קבוצת פייסבוק "דרושים בני 50+ הצעות עבודה" 2. 4 קבוצות של מעגלי שיח שבועיות למניעת בדידות לגיל השלישי במסגרת חברת יוניפר-קאר ובאופן פרטי 3. עריכת וידיאו פודקאסטים מעל 250 עבור אחרים 4. תמלול 5. שותף ביוזמות שונות הקשורות לגיל השלישח
במשך אלפי שנים התרגלה האנושות לראות בהזדקנות גזירת גורל בלתי נמנעת – תהליך שבו הגוף הולך ונחלש, והמחלות מצטברות זו על גבי זו. אולם בעשורים האחרונים מתחוללת מהפכה של ממש בתפיסת עולם זו. בחזית המדעית הזו עומד חוקר ורופא ישראלי בעל שם עולמי, פרופסור ניר ברזילי, אשר בחר להציב שאלה נועזת ופשוטה: האם הזדקנות היא תופעה שניתן לחקור, להאט, ואולי אף לטפל בה כמו בכל מצב רפואי אחר?
מסמך זה נכתב במיוחד עבור קוראי הגיל השלישי – דור המכיר מקרוב את אתגרי הגיל, אך גם שואף לחיות שנים ארוכות בעצמאות, צלילות וחיוניות. נסקור כאן את מסלול חייו המרתק של פרופ' ברזילי, את תגליותיו המפתיעות מתוך מעקב אחרי מאות אנשים שחצו את גיל מאה, את התרופות שנמצאות כיום במרכז הניסויים המדעיים, ואת האופן שבו תורם מדע זה לשינוי עתיד הבריאות של כולנו.
1. האיש שמאחורי המדע: מצעדת שבת בחיפה ועד לפסגת המחקר העולמי
מאחורי המפעל המדעי רחב ההיקף עומדת דמותו של רופא בעל שורשים ישראליים עמוקים, שסקרנותו נולדה מתוך התבוננות אישית ופשוטה בבני משפחתו.
פרופסור ניר ברזילי נולד בחיפה בדצמבר 1955. הוא צמח במשפחה שבה עולם הרפואה והטיפול באדם היו חלק בלתי נפרד מן הבית. אביו, פרופסור דוד ברזילי, היה מנהל מחלקה פנימית בבית החולים רמב"ם ודיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, ואמו דרורה שימשה כאחות מוסמכת. בראיונות שיתף ברזילי כי כבר בגיל 13 ניטע בו הניצוץ הראשון שהוביל אותו לבחור בחקר ההזדקנות: מדי שבת נהג לצאת לצעדה שבועית קבועה עם סבו, שהיה אז בן 68. הסב שפע סיפורי גבורה מרתקים על נעוריו, אך ניר הצעיר התבונן באיש המבוגר שגופו נחלש, הליכתו נעשתה איטית וקומתו כפופה. ניר שאל את עצמו: מדוע הגוף האנושי חייב להידרדר בצורה כה חדה עם חלוף השנים? האם שחיקה פיזית זו היא מחויבת המציאות?
תהייה זו ליוותה אותו אל שירותו הצבאי בצה"ל, שם שירת בין השנים 1977 ל-1985 כחובש, קצין ומפקד הדרכה ברפואה קרבית, ובהמשך כרופא צבאי מוטס. במסגרת שירותו נטל חלק בצוות הרפואי של מבצע אנטבה בשנת 1976. נטייתו לסיוע אנושי באה לידי ביטוי גם מעבר לים: הוא התנדב במחנה פליטים בגבול קמבודיה במהלך המלחמה שם בין השנים 1979 ל-1980, ובשנת 1983 הקים כפר תזונתי קהילתי באזור קוואזולו שבדרום אפריקה.
את הכשרתו הרפואית רכש בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, שם סיים את לימודי הרפואה בשנת 1985. את התמחותו ברפואה פנימית ביצע במרכז הרפואי הדסה בירושלים, וכן התמחה בבית החולים רויאל פרי בלונדון וברמב"ם.
בסוף שנות ה-80 יצא לארצות הברית והשלים שתי תוכניות התמחות מתקדמות באנדוקרינולוגיה (חקר המערכת ההורמונלית) ובחקר חילוף החומרים באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת קורנל. בשנת 1993 הצטרף לסגל הקולג' לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין (Albert Einstein College of Medicine) ברובע הברונקס שבניו יורק. שם ייסד את המכון לחקר ההזדקנות, עמד בראש מרכזי המצוינות של ה-NIH ע"ש ניית'ן שוק ופול גלן, ומכהן כראש הקתדרה ע"ש אינגבורג ואירה לאון רנרט.
2. סודם של בני המאה: פרויקט "גני אריכות הימים"
כאשר ניגש פרופ' ברזילי לחקור את סודם של אנשים שמאריכים ימים, הוא בחר בגישה מחקרית ייחודית. במקום לחקור חולים הסובלים ממחלות לב, סרטן או סוכרת כדי להבין מה השתבש אצלם, הוא בחר ללמוד דווקא מאלו שהצליחו לחמוק מכל המחלות הללו ולהגיע לגיל מאה ומעלה בבריאות טובה.
לשם כך הקים בסוף שנות ה-90 את "פרויקט גני אריכות הימים" (Longevity Genes Project). הפרויקט גייס למעלה מ-670 קשישים בני מאה ומעלה ולמעלה מ-2,600 משתתפים בסך הכול, הכוללים גם את ילדיהם של בני המאה ובני גילם ששימשו כקבוצת ביקורת. המשתתפים שנבחרו היו יהודים ממוצא אשכנזי. הבחירה באוכלוסייה זו נבעה משיקול מדעי מובהק: בשל נישואי פנים היסטוריים ואירועי צוואר בקבוק דמוגרפיים, מדובר באוכלוסייה בעלת אחידות גנטית יחסית. אחידות זו מאפשרת למדענים לזהות שינויים ומוטציות גנטיות ביתר קלות ובדיוק רב יותר, מבלי ש"רעש" גנטי מגוון ימסך את הממצאים.
במקביל הושק מחקר המשך ארוך טווח (LonGevity Study) העוקב אחר כ-1,400 נבדקים, מחציתם ילדיהם של בני המאה ומחציתם קבוצת ביקורת של בני גילם שהוריהם נפטרו בגיל ממוצע. מעקב זה מאפשר לבחון כיצד המטען הגנטי המגן מועבר מדור לדור ומשפיע על הבריאות בשלבי החיים המבוגרים.
3. גנטיקה מול אורח חיים: המיתוס שנשבר סביב גיל מאה
בשיח הציבורי מקובל להדגיש כי אריכות ימים נובעת מאורח חיים בריא: תזונה ים-תיכונית דלת שומן, הימנעות מעישון ופעילות גופנית נמרצת. אולם כאשר פרופ' ברזילי וצוותו בדקו את הרגלי החיים של בני המאה, חיכתה להם הפתעה גמורה.
החוקרים אספו נתונים מפורטים על הרגלי חייהם של בני המאה לאורך השנים: האם עישנו? מה היה משקל גופם? האם התעמלו? התוצאות הראו כי בני המאה לא ניהלו אורח חיים מוקפד או בריא יותר מהאוכלוסייה הכללית. למעשה, במקרים רבים המצב היה הפוך:
עישון לאורך עשרות שנים: קרוב ל-60% מהגברים וכ-30% מהנשים בקרב בני המאה במחקר היו מעשנים כבדים לאורך חייהם.
עודף משקל והשמנה: למעלה ממחצית מהמשתתפים סבלו מעודף משקל או מהשמנת יתר במהלך חייהם הבוגרים.
היעדר פעילות גופנית: פחות ממחצית מהם עסקו בפעילות גופנית קבועה, ואפילו הליכה מתונה הייתה נדירה בקרב חלק ניכר מהם.
תזונה שגרתית: רק כ-2% מהם שמרו על תזונה צמחונית, ומרביתם אכלו מאכלים עתירי שומן ומלח האופייניים למטבח המסורתי.
ההסבר המדעי לכך נעוץ בהבדל שבין הגעה לגילאי 70–80 לבין הגעה לגיל מאה. עד גילאי 70 או 80, הרגלי חיים בריאים (תזונה, תנועה והימנעות מעישון) ממלאים תפקיד מרכזי (כ-70%–80%) בקביעת תוחלת החיים. אולם כשמדובר באריכות ימים יוצאת דופן – חציית גיל מאה – יחסי הכוחות מתהפכים: הגנטיקה אחראית לכ-80% מההצלחה, בעוד שהסביבה תורמת כ-20% בלבד. בני המאה נהנים ממעין "שריון ביולוגי" מובנה, המגן על גופם מנזקי הסביבה ואורח החיים.
יתרה מכך, כאשר רוצף הגנום המלא של 44 בני מאה ונבדק מול מאגר המוטציות העולמי (ClinVar), התבררה עובדה מדהימה: הם לא החזיקו ב"גנום מושלם" נטול פגמים. להפתעת החוקרים, נמצאו אצלם למעלה מ-130 מוטציות גנטיות שבדרך כלל מחוללות מחלות קשות. בין היתר, התגלו שני גברים בני מאה הנושאים את המוטציה הידועה לשמצה APOE4, המגדילה באופן דרמטי את הסיכון לאלצהיימר בגילאי 70–80. למרות זאת, שניהם חצו את גיל מאה כשהם צלולים לחלוטין וללא דמנציה. תגלית זו המחישה כי כאשר קצב ההזדקנות הכללי של הגוף הוא איטי, המחלות הקשורות בגיל פשוט אינן מצליחות להרים ראש.
ההוכחה החותכת לכוחה של הגנטיקה המגנה הגיעה ממחקר המעקב על ילדיהם של בני המאה (בגילאי 65–75). החוקרים בדקו בקפידה את משקלם, הרגלי התזונה, העישון והפעילות הגופנית שלהם, ומצאו כי הם זהים לחלוטין לקבוצת הביקורת. אף על פי כן, שכיחות התקפי הלב, אירועי כלי הדם והסוכרת בקרב ילדי בני המאה הייתה נמוכה בכ-50%.
מאפיין בריאותי,האוכלוסייה הכללית,בני מאה במחקריו של ברזילי,המשמעות המדעית
עישון קבוע,פוגע משמעותית בתוחלת החיים,כ-60% מהגברים וכ-30% מהנשים עישנו עשרות שנים,הגנה ביולוגית המפחיתה פגיעה תאית ומנטרלת נזקי סביבה
עודף משקל (BMI),גורם סיכון מובהק למחלות לב,מעל 50% סבלו מעודף משקל או השמנה,מנגנוני ויסות שומנים המונעים שקיעת טרשת בעורקים
הופעת מחלות כרוניות,עלייה חדה בתחלואה החל מגיל 60,עיכוב של 20–30 שנה בהופעת מחלות כרוניות,"תופעת ""דחיסת תחלואה"" (שנות מחלה ספורות ומרוכזות בסוף החיים)"
שכיחות התקפי לב בילדיהם,שכיחות רגילה לגילאי 65–75,נמוכה בכ-50% בהשוואה לקבוצת ביקורת בעלת אורח חיים זהה,המטען המגן מועבר בתורשה ומספק הגנה מערכתית
4. החיילים השומרים על התאים: הגנים המגנים שנתגלו
פרופסור ברזילי הדגיש מאז ומתמיד כי מטרת המחקר הגנטי איננה לבצע שינויים גנטיים באנשים (כמו הנדסה גנטית), אלא לפענח את המנגנון הביולוגי. ברגע שמבינים איזה חלבון או אנזים שומר על בני המאה, ניתן לפתח תרופה שתחקה את הפעילות הזו אצל כל אדם.
במחקריו בודדו מספר גנים מרכזיים המעניקים את אותה הגנה מופלאה:
מוטציות בגן CETP ו-APOC3: שומרי כלי הדם והמוח
הגן CETP אחראי על העברת אסטרים של כולסטרול. אצל חלק ניכר מבני המאה נמצא שינוי גנטי המעכב את פעילות הגן הזה. התוצאה הישירה היא רמות גבוהות במיוחד של "הכולסטרול הטוב" (HDL), חלקיקי כולסטרול גדולים יותר שאינם שוקעים בדפנות העורקים, ורמות נמוכות מאוד של טריגליצרידים. תכונה זו שומרת על כלי הדם מפני טרשת עורקים, ומפחיתה דרמטית התקפי לב, שבץ מוחי וירידה קוגניטיבית. ממצא דומה נרשם בגן APOC3, אשר פועל באופן משלים לוויסות שומני הדם ומאריך את בריאות הלב.
מסלול הורמון הגדילה ו-IGF-1: פחות צמיחה, יותר תחזוקה
אחת התגליות המפתיעות ביותר נגעה למסלול האיתות של הורמון הגדילה וגורם הגדילה דמוי-אינסולין (IGF-1). מתברר כי אצל כ-60% מבני המאה קיימת ירידה בפעילות מסלול זה. בעולם החי, יונקים בעלי רמות נמוכות יותר של מסלול זה – כמו כלבים קטנים לעומת כלבי ענק, או סוסי פוני לעומת סוסים גדולים – חיים משמעותית יותר. ההסבר הביולוגי לכך מרתק: כאשר הגוף מקבל פחות אותות של צמיחה מואצת וחלוקת תאים, הוא מפנה את האנרגיה התאית למנגנוני הגנה, תיקון דנ"א, ניקוי רעלים ותחזוקת הרקמות.
5. מהמעבדה לבית המרקחת: התרופה מטפורמין וניסוי TAME ההיסטורי
גולת הכותרת היישומית של עבודתו של ברזילי בשנים האחרונות מתמקדת בתרופה מוכרת, זולה ונגישה: מטפורמין (Metformin).
מטפורמין משמשת כבר למעלה מ-60 שנה כתרופת הבחירה לטיפול בסוכרת מסוג 2, והיא נחשבת לאחת התרופות הבטוחות ביותר בעולם הרפואה. אולם מעקב רפואי רחב היקף הראה תופעה בלתי מוסברת: חולי סוכרת שנטלו מטפורמין לא רק שחיו יותר מחולי סוכרת שנטלו תרופות אחרות, אלא שבמחקרים מסוימים (כגון מעקב על 180,000 איש בבריטניה) הם חיו אפילו יותר מאשר אנשים בריאים ללא סוכרת באותו גיל.
המחקרים הביולוגיים הוכיחו כי מטפורמין משפיעה ישירות על מנגנוני השורש של ההזדקנות:
הפחתת דלקת כרונית: ממתנת את הדלקת הסמויה שמאיצה מחלות רבות בגיל המבוגר.
הפעלת האנזים AMPK: אנזים המדמה מצב של צום והגבלה קלורית, ומעודד את התא לנקות פסולת ולתקן נזקים (אוטופגיה).
עיכוב מסלול mTOR ו-IGF-1: חיקוי ההגנה הטבעית שנמצאה אצל בני המאה.
שיפור בריאות כלי הדם והמוח: ירידה של כ-30% באירועי לב, ירידה בהיארעות סוגי סרטן מסוימים, והגנה על תפקוד הזיכרון.
ניסוי TAME (Targeting Aging with Metformin)
כדי להפוך תובנה זו למציאות קלינית, יזם פרופ' ברזילי את ניסוי TAME. הניסוי מתוכנן לכלול כ-3,000 משתתפים בני 65 עד 79 בכ-14 מרכזים רפואיים מובילים בארצות הברית. במקום לבדוק האם התרופה מרפאת מחלה אחת בלבד, הניסוי בודק תוצא משולב: האם מטפורמין מעכבת הופעה של אשכול מחלות תלויות גיל – מחלות לב, סרטן, דמנציה ותמותה כוללת.
6. תרומתו של ברזילי למדע החיים: הולדת תחום ה"גרוסיינס" ושינוי פני הרפואה
תרומתו של פרופסור ניר ברזילי למדע חורגת ממאמר מדעי כזה או אחר; היא מהווה שינוי פרדיגמה עמוק באופן שבו עולם הרפואה תופס את גוף האדם:
1. מעבר מטיפול במחלות בודדות לטיפול בשורש ההזדקנות
הרפואה המסורתית פועלת בשיטת "כיבוי שריפות": מטפלים בלחץ הדם, ואם מופיעה סוכרת נותנים תרופה נוספת, וכשמתפתח גידול מטפלים בו בנפרד. ברזילי הוכיח כי גורם הסיכון מספר אחת לכל המחלות הללו איננו כולסטרול או משקל – אלא עצם תהליך ההזדקנות הביולוגי. על ידי האטת מנגנון ההזדקנות עצמו, ניתן לעכב במקביל שורה שלמה של מחלות כרוניות.
2. הולדת ה"גרוסיינס" (Geroscience)
ברזילי היה מראשי המייסדים והמובילים של תחום הגרוסיינס – מדע המגשר בין הביולוגיה התאית של ההזדקנות לבין הרפואה הקלינית והגריאטרית. תחום זה מבדיל את עצמו באופן מוחלט משרלטנות ומ"מעיינות נעורים" מפוקפקים, ומבסס את חקר אריכות הימים על מדע מדויק, גנטיקה, ביולוגיה מולקולרית וניסויים קליניים מבוקרים.
3. פריצת הדרך הרגולטורית מול ה-FDA
ההישג ההיסטורי של ברזילי במפגשיו עם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) היה שכנוע הרגולטור להכיר בהזדקנות כיעד רפואי הניתן למניעה ולטיפול. עד כה, חברות תרופות לא יכלו לפתח תרופות להזדקנות משום שהיא לא הוגדרה כ"אינדיקציה רפואית". התקדים של ניסוי TAME סולל את הדרך לתעשייה שלמה של תרופות מהדור הבא (Gerotherapeutics) שיסייעו בשימור הבריאות.
4. החזון: הארכת "תוחלת הבריאות" (Healthspan)
המסר המרכזי של ברזילי, אותו סיכם גם בספרו "Age Later", איננו הארכת שנות החיים כאשר האדם סובל ומוגבל במיטתו. המטרה היא להאריך את תוחלת הבריאות – מספר השנים שבהן האדם חי בעצמאות מלאה, בצלילות מחשבתית ובחיוניות. אצל בני המאה מתרחשת "דחיסת תחלואה" (Compression of Morbidity): הם נהנים מבריאות מצוינת עד שנותיהם האחרונות, ותקופת החולי שלהם בסוף החיים קצרה ומצומצמת מאוד. מחקריו שואפים להעניק מתנה זו לכלל האנושות.
סיכום ומסר לבני הגיל השלישי
מחקריו של פרופסור ניר ברזילי נוטעים תקווה מבוססת ומדעית בעתיד הבריאות בגיל המבוגר. התובנה החשובה ביותר עבורנו היא שההזדקנות אינה גזירה פסיבית, אלא תהליך ביולוגי גמיש שניתן להשפיע עליו.
בעוד שהמדע עמל כיום על פיתוח תרופות חדשות שיחקו את הגנים של בני המאה, אנו יודעים כי שמירה על פעילות גופנית מתונה, תזונה מותאמת, חדות מחשבתית וקשרים חברתיים הם כלים מעשיים ורבי עוצמה שביכולתנו לאמץ כבר היום. חזונו של פרופ' ברזילי מראה לנו כי שנות הגיל השלישי יכולות וצריכות להיות שנים של פריחה, חיוניות ואיכות חיים מלאה.

נכתב ואושר ע״י מומחה
יצחק מדן יועץ זהב
הרצאות ומפגשי זום · קהילות הגיל השלישי · תוכן דיגיטלי ופודקאסטים
מומחה תוכן וקהילות לגיל השלישי. מאחוריו למעלה מ-500 מפגשי זום עם קהילות בני הגיל השלישי ברחבי הארץ. עוסק בהפקת תוכן דיגיטלי - עריכת וידאו וסאונד, וידיאו-פודקאסטים ומצגות העשרה, ומעביר הרצאות על איך לא לפחד מבינה מלאכותית. במסגרת 'במה לחיים' מוביל את תחום ההרצאות והמפגשים הדיגיטליים של SilverLife.

