נכתב ע״י
יצחק מדן ראיונות עם רעיונות יועץ זהב
וידיאו-פודקאסטים, נטוורקינג, מאמן לגיל השלישי
בשנים האחרונות אני עוסק 1. במציאת פתרונות פרנסה לגיל השלישי כולל קבוצת פייסבוק "דרושים בני 50+ הצעות עבודה" 2. 4 קבוצות של מעגלי שיח שבועיות למניעת בדידות לגיל השלישי במסגרת חברת יוניפר-קאר ובאופן פרטי 3. עריכת וידיאו פודקאסטים מעל 250 עבור אחרים 4. תמלול 5. שותף ביוזמות שונות הקשורות לגיל השלישח
שבעה מכל עשרה עצמאיים: מי הם המבוגרים בישראל, וכמה הם עולים למדינה
כמעט אחד מכל שישה ישראלים כבר עבר את גיל 60. רובם עצמאיים, עובדים או מתנדבים, אבל שיעור הנזקקים לסיעוד הוכפל בתוך שבע שנים, וההוצאה עליהם מאיימת על הקופה הציבורית. תמונת מצב בשני מספרים: איך הם מתפקדים, וכמה זה עולה.
דור שלם מעל גיל 60
בסוף 2022 חיו בישראל כ־1.59 מיליון בני 60 ומעלה, כ־17.1% מכלל האוכלוסייה (מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל). בתוך הקבוצה הזאת, הגרעין שהמדינה מגדירה "אזרחים ותיקים", בני 65 ומעלה, מנה בסוף 2025 כ־1.317 מיליון איש, 13.3% מהתושבים (הלמ"ס).
זו אוכלוסייה נשית יותר ומבוגרת יותר ממה שנדמה: כ־730 אלף נשים לעומת כ־587 אלף גברים, כ־46% מבני ה־65+ כבר עברו את גיל 75, וכ־13% את גיל 85. לפי מבקר המדינה, שיעור בני 65+ צפוי לעלות לכ־15% עד 2050, כ־2 מיליון איש.
הפילוח התפקודי: רוב גדול עצמאי, מיעוט הולך וגדל תלוי
אין בישראל מדד רשמי אחד ל"מצב תפקודי". המדד המעשי הנפוץ הוא הזכאות לגמלת סיעוד מביטוח לאומי, הניתנת למי שזקוק לעזרה בפעולות יום־יום כמו רחצה, הלבשה, אכילה וניידות. לפיו אפשר לחלק את המבוגרים לשלוש קבוצות:
1. העצמאים והפעילים, כ־70%. רוב המבוגרים אינם מקבלים גמלת סיעוד ומנהלים את חייהם בעצמם. חלק ניכר מהם עדיין בשוק העבודה: ב־2025 השתתפו בכוח העבודה 21.8% מבני 65 ומעלה (29.9% מהגברים ו־15.8% מהנשים), ובגילי 67–74 שיעור התעסוקה הגיע ל־35.4% בקרב גברים ו־22.3% בקרב נשים.
2. התלויים, כ־30%. בסוף 2025 היו בישראל כ־392 אלף זכאים לגמלת סיעוד. לפי מבקר המדינה, שיעורם קפץ מ־16% מהמבוגרים בגיל הפרישה ב־2018 ל־30% ב־2025, ומספרם עלה ב־118%, בזמן שהאוכלוסייה בגיל הפרישה גדלה ב־17% בלבד. חלק מהקפיצה נובע מרפורמת הסיעוד של 2018 ומשינוי אופן בדיקת הזכאות, ולא רק מהידרדרות בריאותית. אם המדיניות לא תשתנה, המבקר צופה שהשיעור יגיע לכ־34% ב־2030.
3. אזור הדמדומים: השנים שאינן בריאות. בין שתי הקבוצות יש קבוצה שאין לה מספר רשמי: מי שעדיין עצמאי אבל חי עם מחלות ומגבלות. הלמ"ס מספקת לכך נתון חד: גבר בן 65 צפוי לחיות עוד 20.2 שנים, אבל רק 11.7 מהן בבריאות טובה; אישה בת 65 צפויה לחיות עוד 23 שנים, ורק 11 מהן בריאות. במילים אחרות, כמחצית מהשנים שאחרי 65 עוברות עם מגבלה כלשהי.
בשורה התחתונה: שבעה מכל עשרה מבוגרים מתפקדים בעצמם, שלושה זקוקים לסיוע מתמשך, והגבול ביניהם נשחק מהר יותר ממה שהמדינה תכננה.
הכסף: כמה מהקופה הולך למבוגרים
תקציב המדינה ל־2025 אושר בהיקף של כ־619.6 מיליארד ש"ח (לחישוב מגבלת ההוצאה; כ־755.9 מיליארד כולל החזרי חוב). מול המספר הזה עומדים שלושה סעיפים מרכזיים המיועדים ישירות למבוגרים, כולם בתקציב ביטוח לאומי לשנת 2025:
סעיף היקף ב-2025 :
קצבאות אזרח ותיק 44.8 מיליארד ש"ח
גמלת סיעוד 21.1 מיליארד ש"ח
השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים ושאירים 3.7 מיליארד ש"ח
סך הכל 69.6 מיליארד ש"ח
כמחצית הן גמלאות מביטוח לאומי
בסך הכול כ־70 מיליארד ש"ח בשנה, סכום השווה לכ־11% ממסגרת תקציב המדינה. חשוב לדייק: ביטוח לאומי ממומן ברובו מדמי ביטוח שגובים מהעובדים ומהמעסיקים, ולא כולו מתקציב המדינה, ולכן זו השוואת סדרי גודל ולא "נתח מהתקציב" במובן החשבונאי. בנוסף, הסכום אינו כולל את ההוצאה על בריאות (המבוגרים הם הצרכנים הגדולים של שירותי הבריאות), את שירותי הרווחה ברשויות המקומיות ואת הפנסיות התקציביות של עובדי מדינה לשעבר.
הפצצה המתקתקת: סיעוד
הסעיף שמדאיג יותר מכול הוא הסיעוד. ערב הרפורמה ב־2018 הוציאה המדינה על גמלת הסיעוד כ־7 מיליארד ש"ח בשנה; ב־2025 ההוצאה כבר עמדה על כ־21 מיליארד, פי שלושה. אגף התקציבים באוצר העריך שהרפורמה תוסיף כ־1.3 מיליארד ש"ח בשנה; בפועל התוספת הגיעה לכ־14 מיליארד. מבקר המדינה מזהיר שבלי שינוי מדיניות, ההוצאה על סיעוד עלולה להגיע לכ־40 מיליארד ש"ח בשנה.
לצד זה, הקצבאות עצמן נמוכות: קצבת הזקנה הבסיסית ליחיד אינה מספיקה לקיום, וכחמישית מבני 65+ חיים מתחת לקו העוני. המשמעות היא שהמדינה מוציאה הרבה, אבל הכסף מתפזר על אוכלוסייה גדולה וגדלה, וחלק ניכר ממנו הולך לטיפול בשנים האחרונות של החיים ולא לשיפור איכות החיים של הרוב העצמאי.
מה זה אומר
הנתונים מציירים שתי ישראלים מבוגרות. האחת, הגדולה, עובדת, מתנדבת, נוהגת ומחזיקה דירה בבעלותה; היא צורכת בעיקר קצבת זקנה ושירותי בריאות. השנייה, קטנה יותר אבל צומחת במהירות, תלויה בעזרה יום־יומית, ובה מתרכז רוב הגידול בהוצאה. השאלה הציבורית איננה רק כמה כסף להקצות, אלא איך לדחות את המעבר מהקבוצה הראשונה לשנייה: תעסוקה בגיל מבוגר, מניעת בדידות, פעילות גופנית והתאמת הדיור. כל שנה בריאה נוספת היא גם איכות חיים לאדם וגם חיסכון לקופה.
הערות למחבר
• הגדרות גיל: רוב הנתונים הרשמיים מתייחסים לבני 65+. נתון ה־60+ העדכני ביותר שנמצא הוא מסוף 2022 (1.59 מיליון). כדאי לציין זאת בכתבה.
• "30% תלויים" הוא שיעור מקבלי גמלת סיעוד מתוך בני גיל הפרישה, לא מדד רפואי מלא של מוגבלות.
• "11% מהתקציב" הוא השוואת סדרי גודל: גמלאות ביטוח לאומי ממומנות בחלקן מדמי ביטוח ולא מתקציב המדינה.
מקורות
• מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל, שנתון "בני 65+ בישראל" 2024–2025
• הלמ"ס, חודש האזרח הוותיק 2025: מבחר נתונים על בני 65 ומעלה (דרך מעריב, ביזפורטל, פאנדר)
• מבקר המדינה, דוח מיוחד: היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה (יוני 2026), ודיווחים בכלכליסט, ynet, וואלה ופאנדר
• המוסד לביטוח לאומי, הצעת תקציב לשנת 2025: btl.gov.il/Publications/takziv/takzivtifuli/Documents/tzkziv2025.pdf
• דיווחים על אישור תקציב המדינה 2025 (וואלה, ישראל היום)

נכתב ואושר ע״י מומחה
יצחק מדן יועץ זהב
הרצאות ומפגשי זום · קהילות הגיל השלישי · תוכן דיגיטלי ופודקאסטים
מומחה תוכן וקהילות לגיל השלישי. מאחוריו למעלה מ-500 מפגשי זום עם קהילות בני הגיל השלישי ברחבי הארץ. עוסק בהפקת תוכן דיגיטלי - עריכת וידאו וסאונד, וידיאו-פודקאסטים ומצגות העשרה, ומעביר הרצאות על איך לא לפחד מבינה מלאכותית. במסגרת 'במה לחיים' מוביל את תחום ההרצאות והמפגשים הדיגיטליים של SilverLife.



